<h1>ספר הבתים — ליקוטים</h1>
<h2>דף ק.</h2>
ככר של בעל הבית של חמץ שנתערב בתוך ככרות של מצה, אפילו כשנתערב באלף, כולן אסורות באכילה ובהנאה, מפני שהוא דבר שבמנין. ויראה לי שאפילו לאחר הפסח אסורין. ואם נחתך הפת או נתבצע, מותר לאחר הפסח. ויש מי שאומר, לאחר הפסח מותרות, שהרי התירו כל תערובת חמץ אחר הפסח, אף [על פי] שאיסורו במשהו. ולא יהא דבר שבמנין חמור ממה שאיסורו במשהו, ובזה אני מחמיר, שהרי עשו תערובת דבר שבמנין כגוף האיסור עצמו.
